אחת התגליות החשובות והמעניינות בחקר המוח בשנים האחרונות, הייתה עבודתו של החוקר הפיני יאק פאנסקפ. פאנסקפ גילה שהמוח של כל אחד מאיתנו, מורכב משבע מערכות רגש נפרדות. כלומר, כל רגש שאנו חווים, מקורו באזור מוחי אחר שמופעל באותו רגע. לדוגמה, יש אזור לפחד, ואזור אחר לכעס, ולצד עוד ארבעה אזורים מוחיים, ישנה מערכת מוחית שלמה שקשורה כולה למשחק, מערכת ה-play.
לתגלית הזו, יש שתי משמעויות מאד חשובות עבורנו. הראשונה שבהן היא ההוכחה הרשמית שגם מבוגרים צריכים לשחק, כיוון שאותו אזור מוחי נשאר פעיל גם בבגרות. המשמעות השנייה היא שכאשר בוחנים לעומק מה קורה במוח בזמן משחק, אנחנו מגלים שמופרשים בו החומרים הקשורים לפיתוח אמפטיה, לתהליכי למידה וזיכרון ולהנאה. כלומר, משחקים הם הדרך שלנו, כילדים וכבוגרים, ליצור קשרים חברתיים, להבין טוב יותר את הסביבה שלנו, וללמוד באופן חוויתי ומהנה כיצד לפעול, להתנהג, לפתור בעיות ולתקשר ביעילות עם הסביבה שלנו.
אז עכשיו כשאנחנו מבינים טוב יותר מה קורה במוח שלנו בזמן משחק, בואו נשחק!