בואו נדבר על סגנונות הוריים

במהלך שנות השישים של המאה הקודמת, חל שינוי משמעותי בחברה המערבית ביחסי הורים וילדים.

עד לאותה עת, היה נהוג הסגנון המסורתי, הסמכותני. ההורים באותה התקופה, ציפו מילדיהם לציית לחוקים ולגבולות, ולא היססו להעניש את הילד כאשר הם נתקלו בסירוב מצידו, גם במחיר פגיעה בחוויית האוטונומיה של הילד. הגדרת התפקיד ההורי הייתה ברורה: לעצב ולשלוט על התנהגות הילד בהתאם לסטנדרטים המקובלים חברתית.

כאמור, השינויים שחלו בחברה המערבית באותם הימים, הביאו לפריחת סגנון ההורות המתירני. ההורים של אותם הימים, התייחסו לרצונות ולפעולת של ילדיהם באופן מקבל ולא מעניש, הם לא חייבו אותם לציית לעקרונות או לחוקים, איפשרו להם דרגות חופש ובחירה באופן לא מותאם לגילם, ובעיקר הבינו את התפקיד שלהם כהורים כאחראים על מילוי הצרכים של ילדיהם, ולא כאלו שאחראים על עיצוב ההתנהגות והאישיות של ילדיהם.

עשרות שנים של מחקר הראו באופן עקבי, כי ילדים הגדלים בסביבה מתירנית מוחלטת נמצאו בסיכון גדול יותר להפרעות התנהגות, לאלימות ולעבריינות וסבלו מהערכה עצמית נמוכה ויכולת נמוכה לשאת תסכול. הממצאים הוכיחו כי החוסר בגבולות ובדרישות הוריות פוגע ומעוות לא פחות מן הסמכותיות הנוקשה ביותר.

מתוך כך התגבש סגנון ההורות השלישי, סמכותי, כזה המשלב שליטה הורית לצד תמיכה רגשית גבוהה, דרישה לתפקוד מסוים, לצד הכוונה וסיוע לאורך כל הדרך. הורה סמכותי הוא זה המציב עבור ילדו חוקים ברורים ופועל על מנת לאכוף אותם, אך גם מכיר ברצונותיו, ברגשותיו ובדעותיו האישיים של הילד, ומנסה לאזן בין הצורך בגבולות מציאותיים ובין הצורך של ילדו באוטונומיה.

בכל הקורסים ב Playliss, תוכלו ללמוד איך לעשות את זה. איך להציב דרישה להתנהגות מסוימת – שליטה בכעסים, דחיית סיפוקים, ויסות רגשי, ובו בזמן להנחות, להדריך, לכוון ולתגמל, תוך כדי שאתם משחקים ונהנים ביחד, בזמן איכות משותף.