התמכרות למסכים

רובם המכריע של ההורים בישראל, מתמודדים יום – יום עם התמכרות של ילדיהם למסכים. כשאני פוגש משפחות חדשות אצלי בקליניקה, ברוב הפעמים, התמכרות למסכים נאמרת כנתון מובן מאליו, ברור שכולם מכורים למסכים.
אבל יש גם ילדים ובני נוער שאינם מכורים למסכים, שהצליחו להימלט מהגורל הזה. במשך השנים שלי בקליניקה, הבחנתי במאפיין משותף לכולם, אותו מאפיין שעליו מדבר ג’והןן הארי בהרצאת הטד הנפלאה שלו “כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים על התמכרויות הוא שגוי”.
בסרטון הקצר והנפלא, הארי מדגיש את ההשפעה של הסביבה כגורם שיכול להגביר או להפחית את הצורך בגורמים מנתקים: מסכים, אכילה רגשית, הימורים, אלכוהול וסיגריות. ככל שאדם מחובר יותר, ככל שיהיו לו יותר קשרים והתחייבויות מהנות, יותר מערכות יחסים בריאות, כך הצורך שלו בהתנהגויות מנתקות יפחת.
המסקנה שאליה הגיע הארי, תואמת את מה שאני רואה אצלי בקליניקה. הילדים ובני הנוער שמצליחים להימלט מהתמכרות למסכים, הם אלו שפעילים באופן אינטנסיבי בתנועות נוער, בקבוצות ספורט, הם אלו שגיבשו לעצמם קבוצות חברים פעילות. או במילים אחרות, הם אלו שלא איפשרו את הואקום שלתוכו המסכים הזדחלו והשתלטו.
על רקע ההבנה הזו, אפשר להבין עד כמה נוראית הייתה השפעה של מגפת הקורונה. הבידוד והריחוק שחוו הילדים מחבריהם, הניתוק מפעילויות והמניעה של הזדמנויות חדשות, היו הדשן הרעיל שעליו צמחו והתרחבו ההתמכרויות למסכים.
עכשיו הזמן לתקן.
אז מה אתם ההורים יכולים לעשות כדי למנוע או להפחית את זמן המסכים של הילדים שלכם? הרי אין טעם לכעוס או להעניש, זה לא ממש עובד, את זה אתם כבר יודעים.
ראשית, אתם מוזמנים לצפות בסרטון, הוא מעניין, הוא ייתן לכם כמה כיוונים לחשיבה. שנית, שבו עם הילדים שלכם, וחישבו איתם יחד, איך הם יכולים למלא את החיים שלהם בקשרים בריאים ובפעילויות מחייבות, ואיך אתם יכולים למלא את הזמן שלכם המשותף שלכם איתם בחוויות מהנות ומשמעותיות. משחקי שולחן, כפי שאני מציג כאן ב Playliss, הם דרך נהדרת לחוות חוויות משותפות ומהנות והזדמנות לקחת פסק זמן משותף מן המסכים.